אימון וזהות

אימון וזהות / הילה פורטיס טויטו
אריך פרום – פילוסופ ופסיכואנליטיקאי שנפטר בשנות השמונים הראה כי יש שני טיפוסים של אנשים שנבדלים באופן שבו הם מתייחסים אל זהותם אל מול העולם . שני הטיפוסים הם – ריאקטיבי ופרואקטיבי.

הריאקטיבי = המגיב. HAVE – DO – BE
התפיסה הזהותית מתחילה ממה שיש להם, במה שהצטבר מהעבר שלהם – זכרונות, נכסים, דת, סביבה פיסית…ולאור כל אלה הם קובעים את הפעולות אותן יבצעו. לאור הפעולות שלהם – נקבעת זהותם.
הפרואקטיבי = היוצר, החופשי, המשוחרר: BE-DO-HAVE
מהווים רק 10% מהאוכלוסיה: שואלים את עצמם :מה אני רוצה להיות, בעתיד – ולאור זה נוצר מה שיש להם. אנשים אלה יוצרים את עצמם לפי התשוקות שלהם. למשל – פנינה רוזנבלום שהכריזה על עצמה כעל מלכה כבר בגיל צעיר.
אימון זהו תהליך של יצירה מכוונת ומתוכננת, ופעולה לקראת החיים אותם המתאמן רוצה לחיות.
מכוונת: כי בחיים לפעמים נוצר לנו איזה "אני" מתוך היסח הדעת, כשאנו נדחפים לתוך דברים, בוחרים בחירות לא אוטנטיות, ואנו מוצאים את עצמינו בתוך חיים שהם לא בהכרח מספקים אותנו.
אימון מבקש לתכנן את החיים כמו שמתכננים טיול מאורגן – הרעיון הוא לחיות חיים מתוך כוונה, מתוך תשוקה. אימון שואל מה אני רוצה להיות כהורה / בן זוג /מה אני רוצה להביא לעולם, וכדומה.
מתוכננת: כי לאימון ניגשים ממש כמו שניגשים לתכנון יצירת אומנות. שואלים – איזה רעיון אתה רוצה להביע בציור? באיזה צבעים תשתמש? איזה טקסטורה תהייה לבד הזה? התהליך הוא תהליך בו אני מברר מה בדיוק יהיה שם. כלומר – לא רק היצירה חשובה, אלא גם הדרך אליה.
פעולה: המתאמן הוא לא סביל. לכן אנו גם קוראים לו 'מתאמן' ולא 'מאומן'. הוא נדרש לקדם באופן פעיל את החיים שהוא רוצה ליצור לעצמו. התובנה עצמה לא מספיק עושה את ההבדל. ההבדל נעשה מ"לדעת על" ל"לדעת איך, מתי ועם מי".
תפקיד המאמן:
לחשוף את החיים הרצויים והזהות הרצויה
ליצור תמונה ברורה ומפורטת של החיים הרצויים
לדחוף לפעולה
להיות ולהתלהב יחד עם המתאמן בדרכו להשגת החיים הללו.