אימון למצבי קונפליקט בין אישי / הילה פורטיס טויטו
בעוד שעד לפני מספר שנים עסקו רק מעטים בגישור, חשיבותו של תחום זה והמודעות לו בימינו אנו עולות מאוד ואף הופכות אותו להיות מעיין תנועה חברתית.
המודל הנפוץ ביותר בפרקטיקה הגישורית הוא המודל הפרגמטי – הרציונאלי, אותו ייסדו פישר ויורי (1983) ועקרונותיו משמשים כאבני יסוד כמעט לכל הליכי הגישור וקורסי הגישור היום.
אימון אישי מקצועי למצבי קונפליקט, מהווה נישה ייחודית ונפרדת בתחום האימון, המיישמת תיאוריות מעולם הגישור והאימון גם יחד. נישה זו עלתה לראשונה כצורך אמיתי בעולם הגישור, כאשר רק אחד מן הצדדים המסוכסכים היה מעוניין להגיע להסכמה ולשלום. שדה האימון, אשר מציע מפגש "אחד על אחד" נמצא מתאים לעבודה מסוג זה והתפתח בהתאמה לצרכים המיוחדים המאפיינים מצבי קונפליקט מורכבים.
מטרת העל של אימון למצבי קונפליקט היא לפתח בקרב יחידים וקבוצות מודעות לאופן בו משפיע הקונפליקט על חייהם, להקנות להם ביטחון וכלים יצירתיים ומותאמים אישית להתמודדות, פתרון ומניעת קונפליקטים בחייהם (האישיים והבין-אישיים).מה קורה באימון?
במהלך האימון המתאמן מנתח את תפיסת הקונפליקט שלו ואת הדרך ההרגלית שלו להתמודד במצבים דומים, מגביר את המודעות שלו לאופן בו הקונפליקט משפיע עליו ועל הסובבים אותו, ולבסוף ממיר תגובות הרסניות בתגובות מקדמות. תפקיד המאמן באימון למצבי קונפליקט הוא לעודד ולעזור למתאמן לפתח ולאמץ מיומנויות אפקטיביות של פתרון בעיות, אשר מותאמות לו באופן אישי.
מתי עולה קונפליקט? קונפליקט עולה כאשר צורכי האינדיבידואל אינם נפגשים עם צורכי האחר ואף מאיימים עליהם. התסכול שמגיע בעקבות ציפייה שלא התממשה מוביל לכאב המחזק את המוטיבציה להגשימה, ורק אם תתממש, יסתיים הקונפליקט.
4 עקרונות היסוד בגישור:
1. התמקד באינטרסים ולא בעמדות
2. הפרד את האדם מהבעיה
3. המצא מגוון אופציות לרווח הדדי
4. קבע אמות מידה אובייקטיביות לביסוס התוצאות.
התמקד באינטרסים ולא בעמדות
נקיטת העמדות, לא רק שאינה תורמת לפתרון הקונפליקט, אלא במקרים רבים אף מחריפה אותו ולכך 3 סיבות עיקריות:
א. אני צודק ואתה טועה = אני בטוח ב-100% שמה שמגיע לי באמת מגיע לי = אין סיכוי שאוותר לך
ב. עמדה תחת איום ("כן! לא! אני! אתה!") = קרב הגנה על העמדות = התקבעות גדולה יותר והחרפת הקונפליקט = רמייה, האשמות, איומים ומבוי סתום
"ככל שאתה מבהיר את עמדתך ומגן עליה מפני התקפה, כך גדלה המחויבות שלך לעמדה הזאת….. האגו שלך נעשה מזוהה עם העמדה שלך. עכשיו יש לך אינטרס חדש – 'לשמור על כבודך'." (פישר ויורי, 1983, ע"מ 5).
ג. כאשר המעורבים במו"מ הם יותר משני אנשים ויש צורך לחולל הסכם רב צדדי, עמדות רק מעכבות את התהליך ומקשות אותו. לא תמיד קל לגבש דעה משותפת בתוך הקבוצות עצמן ואם כבר עלה בידיהן, לאחר עמל רב, לפתח עמדה מוסכמת אחת, ראשית, לא בטוח שהיא אכן תואמת לעמדותיהם של כל חבריה באופן פרטני ובנוסף לכך, לאחר כל המאמץ לגבש עמדה אחת לכולם, קשה יהיה לרתום את הקבוצה לזנוח עמדה זו ולאמץ עמדה או מחשבה אחרת, חכמה ככל שתהיה.
מַעָבר לשיחה על אינטרסים – יכולה:
לחלץ אינטרסים משותפים וכך להביא לפיתרון אופטימאלי שיענה על שני האינטרסים, בלי שאף אחד מהצדדים ירגיש שהוא וויתר או שילם מחיר.
מי שרואה וחווה את צרכיו ומי שמסוגל לזהות את האינטרסים האמיתיים שלו, עשוי למצוא שקל לו מאוד להזדהות עם האינטרסים של הצד השני ובהנחה שצרכיהם הבסיסיים של בני האדם הם דומים, קיימת סבירות גדולה שקל יהיה למצוא אינטרסים משותפים, עליהם ניתן יהיה לבסס את ההסכם הסופי.
לייצר שיחה שמאפשרת אמפטיה: שיחה על צרכים, ערכים, שיחה על הכוונות החיוביות והמניעים הפנימיים שהובילו לעמדה.
להשאיר את העבר בעבר ולהסתכל קדימה אל העתיד: בהיות העמדות מבוססות על ידיעותינו וחוויותינו מהעבר, אין טעם להאחז בהן.
המסר: ככל שאתה תתחשב בצרכים של שותפך – כך יטה להתחשב ולסייע לך לספק את הצרכים שלך. ההסכם הטוב ביותר – הסכם שיספק בצורה המרבית את הצרכים של שניכם.
הפרד את האנשים מהבעיה
אני כועס עליך! = האדם הוא הבעיה
אני כועס על מה שעשית! = המעשה הכעיס, לא האדם.
אתה אדם ממורמר = האדם = הבעיה
יש בך חלק ממורמר, יחד עם עוד הרבה חלקים אחרים חיובים = הפרדת האדם מסך חלקיו
אתה משדר מירמור כשאתה יוצא לדייט ראשון = הימנעות מעיוות והכללה והליכה לדוגמאות ספציפיות
"התייצב מול הבעיה, לא מול האנשים. אם הנושאים- ונותנים רואים את עצמם כיריבים בעימות אישי פנים אל פנים, קשה להפריד את מערכת היחסים שלהם מהבעיה המהותית." (פישר ויורי, 1983, ע"מ 37).
מרכיבי הסכסוך הם אינם בני האדם עצמם, אלא הפעילויות שנעשו ע"י אותם בני אדם. על-כן, יש להתמקד רק בפעילויות ובתוצרים על-מנת לפתור את הסכסוך.
המצא מגוון אופציות לרווח הדדי
דיון באופציות הוא דבר שונה בתכלית מנקיטת עמדות. בעוד העמדות של צד אחד יוצרות סכסוך עם העמדות של הצד השני, הרי האופציות מזמינות אופציות נוספות." (פישר ויורי, 1983, ע"מ 65). מרגע ששמעו הצדדים זה את זה והבהירו את הצרכים והאינטרסים; באופן טבעי נרגעות הרוחות ונפתחת האפשרות להעלות אופציות לפתרון טוב יותר עבור שניהם.
קריטריונים להעלאת אופציות:
ממשות את האינטרסים של שני הצדדים
הוגנות
מציאותיות
מוחשיות וברות מדידה ובקרה
בעלות פוטנציאל להשפעה נייטרלית / חיובית על מערכת היחסים בין הצדדים
פתיחת שיחה על אופציות – הנחיות שהמאמן אומר למתאמן:
מטרת העל של העלאת אופציות היא הפקת אופציות רבות ומגוונות ככל האפשר. תתחיל להעלות כל אופציה ורעיון שעולה בראשך, גם אם הוא נראה לך מוטרף.
הערות:
בשלב זה אל תהייה שיפוטי וביקורתי לכל אחת מהאופציות – אחר-כך כבר נעריך אותן.
הבהר לצד השני כי אף אחד מכם לא ייאלץ להסכים לאופציה כל-שהיא, בניגוד לרצונו.
קבע אמות מידה אובייקטיביות לביסוס התוצאות
היה פתוח להיגיון, אבל אטום כליל לאיומים"(פישר ויורי, 1983, ע"מ 91).
'קריטריונים אובייקטיבים' = אלמנטים חיצוניים וניטרליים כגון – מומחים שונים, מחקרים ועוד.
מטרתם –
1. להכריע כשיש קושי להכריע
2. כשעולה איום לכניעה לא הוגנת הנובעת מעודף כישרון מיקוח ומניפולציה של אחד מהצדדים.